פסק-דין בתיק ה"פ 4376/05

לפני תובענה למתן הצהרה כי המבקש זכאי להירשם כבעלים של הנכס הידוע כגוש 30615 חלקה 75, אלאשרקריה בית חנינה ירושלים (להלן: " הנכס").

גרסת המבקש

1.         ביום 25.8.95 נחתם הסכם בין המבקש לבין אביהם של המשיבים המקוריים בבקשה, לפיו רכש המבקש את הנכס, וקיבל החזקה בו. עם מות המנוח הוגשה תביעה לפינוי המבקש, ובסופו של יום נדחתה, לאחר שהועברה לבית המשפט המחוזי.

טרם הסתיימו ההליכים הנ"ל, נחטף המבקש, לטענתו, בחודש מרץ 2001 מביתו על ידי אנשים מהרשות הפלסטינית ונכלא למספר ימים, עבר עינויים ואולץ לחתום על מסמך מבלי שידע תוכנו, ואשר התברר לו לאחר שחרורו כי מדובר בהסכם מכירת הנכס למשיב
1, אולם בהליך בת"א 1771/98 נדחתה התביעה נגדו.

משפנה ביום 11.7.04 על מנת לרשום את הזכויות על שמו, התברר כי המשיבים רשומים כבעלי הזכויות בלוח הזכויות במסגרת הליך ההסדר.  מכאן התובענה דנן.

הואיל והמסירה למשיב 2 לא צלחה מפאת העדרו מהארץ, ביקש המבקש למוחקו, וצימצם הסעד לגבי חלקו של המשיב 1, בקשה שהתקבלה ביום  26.1.06.

גרסת המשיב

2.         המשיב ואחיו קיבלו את הנכס מאביהם המנוח והיא נרשמה על שמם. בשנת 2002 המשיב מכר את הנכס למר עבד אללטיף עותמאן (להלן: " הרוכש" או "עותמאן"), אשר שילם התמורה, דיווח על העסקה, שילם המיסים והנכס נרשם על שמו.

המבקש היה שוכר של דירה קטנה בנכס ושילם דמי שכירות. הואיל והמבקש שיפץ את המקום, נחתם ההסכם בין הצדדים לפיו קיבל סך 30,0000$, ובכך חוסל הסכסוך ביניהם לרבות ההליך בת"א 1771/98. מעמדו של המשיב עדיף לאור העובדה שהזכויות הועברו לצד ג'.

גרסת המשיב בדבר החטיפה והאילוץ בחתימת ההסכם השני הינה דמיונית והעדים מטעם המשיב שללו אותה. ההסכם שצורף בשלב הדיון שונה מההסדר שצורף לתובענה.

המבקש לא דיווח על העסקה, וישן על זכויותיו.

יש לקבל את עדות המשיב ועדיו אשר היו מהימנות. עו"ד נטשה הפריך הגרסה כי החתימה היתה בכלא.

דיון

דין התובענה להידחות. למעשה מן הראוי היה לצרף כצד להליך את הרוכש השני, אולם הצדדים לא עשו כן. אולם אף במצב זה, יש  לברר תחילה זכותו של מי מהמעורבים גוברת.

עסקות נוגדות

3.         המבקש הציג הסכם משנת 1995 שנחתם עם אבי המשיב לפיו רכש את הנכס. לכאורה, בכך הראה שרכש זכויות בנכס, גם אם העסקה לא הסתיימה ברישום.

מסתבר כי הנכס נרשם, לאחר פטירת אבי המשיב, על שם המשיב ואחיו, ואלה מכרו בשנת 2001 את הנכס לרוכש מר עותמאן, אשר שילם את מלוא התמורה, דיווח על העסקה למס שבח, שילם המיסים והנכס נרשם על שמו.

אין מחלוקת בין הצדדים שהרוכש רכש את הנכס. אולם המבקש טוען כי זכותו עדיפה הואיל והוא התריע בפני הרוכש לא לקנות את הנכס הואיל והנכס שלו, ואף הגיש את עיתון "אלקודס", בו פירסם מודעה בה נאמר שיש להימנע מרכישת הנכס כל עוד ההליך המשפטי לא הסתיים (ת/4). המשיב הגיש באמצעות העד עותמאן את אישור עיריית ירושלים על העברת הזכויות לרוכש (ת/3), וכן את אישורי מס רכישה ומס שבח  (ת/2).